סיקור ידוענים

ידוענים הם תופעה בולטת בתרבות הפופולארית העכשווית, שמרכזיותה הולכת וגוברת – הן בדמות גידול בהיקף הסיקור והחשיפה, בכוח הכלכלי ובהשפעה החברתית של כוכבי בידור מסוגים שונים, והן בדמות התפשטות אופני הסיקור התקשורתי, דפוסי ניהול התדמית והתפיסות הציבוריות האופייניים לכוכבי בידור לתחומים נוספים, דוגמת פוליטיקה, עסקים, עיתונאות ואף פשע. מרכזיות זאת מקבלת משנה תוקף בתרבות הפופולארית של בני נוער, בדמות תופעות של הערצה של כוכבי בידור.

סיקור תקשורתי של ידוענים הוא זירה מבוזרת, הכוללת טקסטים מערוצים, סוגות ומבני השתתפות שונים ומגוונים. בתחילת תהליך הלמידה, יוצג מגוון זה (לשם כך, ניתן לבקש מהתלמידים להציג דוגמאות לידוענים ישראליים ולטקסטים תקשורתיים דרכם נחשף הציבור למידע עליהם):

טורי רכילות, ראיונות אישיים וכתבות דיוקן בעיתוני בידור, שבועונים, ירחונים, או מוספים שבועיים (פנאי פלוס, ראש אחד, 7 לילות); כתבות מצולמות, ידיעות וראיונות במגזיני חדשות בידור טלוויזיוניים ואף במהדורות חדשות "רגילות" טלוויזיוניות; תוכניות טלוויזיה המתמקדות בהצגת דיוקן אישי של כוכבי בידור, בין אם בפורמט של ראיון אישי או בפורמט דוקומנטרי (סמול טוק, עד הבית עם גיל ריבה, אנשים, יום בחיי...); בלוגים המוקדשים לרכילות ולסיקור של עולם הבידור (עמרי חיון); עמודי פייסבוק, חשבונות טוויטר ואינסטגרם של ידוענים; פרסומות, סרטים, תוכניות טלוויזיה, קליפים מוסיקליים בהשתתפות ידוענים...

עומרי חיון היה רוצה לעמוד על שתי רגליו במקום הכי גבוה בעולם ולצעוק מילה אחת - "סליחה!"

בולגר הרכילות המפורסם יוצא בימים אלה למסע ארוך ולא פשוט לשיקום חייו. וחשוב לו להגיד לכל האנשים שהושמצו על ידו בבלוג הפופולרי שלו שהוא מצטער ומבין את הטעויות שעשה. אחרי שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי - חיון רוצה לצאת לדרך חדשה וזקוק לתמיכה של האנשים הקרובים לו כדי לא ליפול שוב.

נפגשתי איתו בדירה הקטנה של אמו, מירי, ואחיו, מתן - שני האנשים היחידים שנותרו לו בעולם. שני האנשים שרק לפני שבועות אחדים הוא האשים בהתעללות

ובגניבת כספים, ובשידורים החיים שהעלה בבלוג שלו הרבה להכפישם. "התפרקתי, התחלתי לדבר שטויות, לא הייתי אחראי למעשים שלי", הוא אומר בראיון ראשון מאז התפוצצות הפרשה. "מי שלא היה במאניה־דיפרסיה לא יכול להבין כמה שזה מזעזע. הייתי בטוח שכולם רוצים לפגוע בי, ובכל יום הוספתי עוד שם לרשימה של אלה שרודפים אחריי. אייל גולן, נפתלי בנט, גיא לרר, רני רהב, יורם זק, דנה רון, מי לא. סיפרתי לעצמי סיפורים והאמנתי שהם אמיתיים".

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4872205,00.html

קולנוע תיעודי

סרט דוקומנטרי – "זבוב על הקיר"

סרט המבקש להציג מציאות והקהל חש כאילו הוא חווה את האירוע זאנר זה ממשיך את דרכו של הקולנוע התיעודי הקלאסי אבל הוא מוותר על קריינות ועל כתוביות המנחות את הקהל ונותן מקום לפרשנות עצמית של הקהל.

מושגים מתוך הזירה :

סרטי דיוקן – סרטים המשרטטים דמות מסוימת , סרטים אוטוביוגרפיים אלו הם סרטים המתמקדים בביוגרפיה של היוצר או משתמשים בה כחלק מרכזי בסרט.

סרטי מסע – סרטים המתמקדים בתהליכים שונים

הכיתה כזירת תקשורת

הכיתה כזירה תקשורתית כל פעולה אנושית היא בעלת ערך קומוניקטיבי (במכוון או שלא במכוון, במודע או שלא במודע), האופן שבו אנו מתלבשים, נוהגים בכביש, מתנהגים בכיתה. המושג תקשורת נגזר משורש ק-ש-ר, מה שמצביע על משמעותו הבסיסית – קיום של קשר בין בני האדם. תקשורת מתרחשת כאשר אדם אחד מעביר לאדם אחר רגשות, מידע, משאלות וכדומה. התקשורת היא אירוע חברתי המתקיים באמצעות מערכת של סימנים מוסכמים שהיחסים בינם לבין התכנים קובעים את טיבו של תהליך התקשורת. קיימים מספר מודלים של תקשורת שדנים בהעברת המסר מהמוען לנמען ובחלקם לנמען יש יכולת להגיב. המודל הראשון שעסק ביחסי מסר המועבר ממוען לנמען הוא המודל של לאסוול. הארולד לאסוול חקר את התעמולה הנאצית בזמן מלחמת העולם הראשונה והגיע למודל: מי---אומר מה----למי----באיזה ערוץ----באיזו השפעה ניתן ליישם אותו בעיקר על תהליך של פרסום או תעמולה פוליטית. לדוגמא בזמן הבחירות האחרונות הקמפיין של המחנה הציוני העביר מסר: מי = המחנה הציוני (בוז'י וציפי) אומר מה = אנחנו עדיפים על פני האחרים למי = קהל הבוחרים באיזה ערוץ = שלטי חוצות מה ההשפעה = שהקהל יצביע .

מודל דה פלר - מודל דה פלר הוא מודל תהליכי מעגלי. המודל מכפיל את מודל שאנון וויבר, והופך אותו למעגל . ניתן ליישם אותו על מקדולנדס : מוען - מקדולנדס אומר שמקדולנדס טעימה משדר - ערוץ mako מקלט - ערוץ 2 נמען - הקוראים מודל זה הוא מעגלי חוזר על עצמו כמה פעמים . מודל פיסק - מודל זה עוסק בתוכן הטקסט והמסר ופענוחו על ידי הנמען .
דוגמה למודל פיסק ארץ נהדרת המוען = הכותבים של ערוץ 2 הנמען= הצופים המסר= שעובר בין המוען לנמען טוקבקים ועוד . מציאות חיצונית = אני ישראלי

הומור וקליפים ויראליים

אלו תיאוריות מרכזיות מופיעות בחקר ההומור?

בזירת ההומור ישנן שלוש תיאוריות :

תיאורית  העליונות – אפלטון אמר שאנשים צוחקים בעיקר על חולשות ועל בורות של אנשים חלשים מהם.

עוד הוא אמר שיש להיזהר מהצחוק בגלל שהוא עלול להכיל רוע .

כל אדם או קבוצה חברתית שואפים לחוש עליונות באמצעות הנמכת האחר .

תיאורית  ההרפיה – זיג מונד פרוד דיבר על הומור כדרך מקובלת מבחינה חברתית כדי  לבטא תוקפנות שהחברה אוסרת.

כלומר ההומור מאפשר לבטא נושאים אסורים באופן עקיף.

תיאורית אי הלימה – תיאוריה זו מניחה שקיימים שני תחומים שונים שלא מסתדרים זה עם זה ולכן גורמים לנו לצחוק.

·        אי ההבנה בין שני התחומים הוא הגורם לשעשוע

·        תיאוריה זו מתמקדת בטקסט הקומי  עצמו ולא במוען או בנמען .
https://www.youtube.com/watch?v=dWKaIb001Qo&t=384s

צילום ועיתונות - הבניית מציאות

צילום ועיתונות

ביטול  הטיולים בתיכונים

על פי תמונה זו רואים את התלמידים מפגינים על ביטול הטיולים השנתיים . בעקבות האירוע הקשה שהתרחש בטיול השנתי האחרון החליטו במשרד החינוך לבטל את הטיולים השנתיים וללא ליווי מורים והורים לא תתאפשר יציאה לטיול שנתי . בית הדין הארצי לעבודה קבע לפני קרוב לחודשיים כי המורים לא יוכלו לנקוט עוד עיצומים שיפסיקו את הפעילויות החוץ בית-ספריות - אך ההחלטה חלה רק על בתי הספר העירוניים. תלמידים בבתי ספר של רשת "עמל" ו"אורט", שלא נכללים תחת ההגדרה הזו, זעמו על ביטול הטיולים בהתרעה כה קצרה ובבאר יעקב אף הושבתה חטיבת הביניים "הדרים". גם בבאר שבע הפגינו כ-140 תלמידים והורים של בית הספר "מקיף רגר" במחאה על ביטול טיול שתוכנן.

לטענת ההורים ביטול הטיולים יגרום לנזק רב מאוד הוא יגרור קנסות שמוערכים בעשרות אלפי שקלים . ולכן צריך להחזיר את הטיולים השנתיים . נכון שיש לכולם אינטרסים משותפים לדאוג לביטחונם ושלומם של התלמידים אבל זה לא פתרון לבטל את הטיולים . אלא להציע פתרונות טובים יותר שכולם יהיו מרוצים כמו הבאת ההורים לטיול שנתיים , יותר מאבטחים ועוד..

על פי התמונה הזו זהו תצלום חדשותי כלומר אירוע חדשותי שמצלמים אותו . כמו ההפגנה על ביטול הטיולים השנתיים .

המסר הצילומי – בא לידי ביטוי במקום שמצלמים את ההפגנה . מה קורה בזמן האירוע ועוד.....

המוקד – הפוקוס של המצלמה . במי יותר מתמקדים כלומר בהפגנה מתמקדים בתלמידים שמשתתפים בהפגנה ...

אירוע זה מבנה את המציאות – באה לידי ביטוי באסכולת סדר היום הציבורי – נושאים שהציבור עוסק בהם ניתן לזהות אותם באמצעות התגובות של הציבור . הציבור מגיב באמצעות הפגנות , מחאות וכו......

מסרוני סלולר

מסרוני סלולר

נערים ונערות משתמשים כיום בסלולר באמצעות סלנג שהוא אחד המאפיינים של שפת הדיבור . הסלנג מאפיין קבוצות מוגדרות באוכלוסייה , אך הוא חלק מהלשון המדוברת . הסלנג נחשב "כברית עממית " כלומר הסלנג אינו שפה שלמה אלא אוצר מילים וביטויים שמשתמשים כיום כמו : נודר , עאלק , פחח ועוד.. אוצר מילים זה משולב במבנה של השפה התקנית . הסלנג כיום ברשת מעמדו כמו בעולם הדפוס גם השפה הכתובה של האינטרנט כוללת מגוון זאנרים של הלשון הכתובה המעונבת .

באינטרנט צצים סמנים תחביריים חדשים לנושאי השיחה כמו כנסו , הצמדת מילות יחס.

הקיצור גורם לירידה במורכבות הטקסט ובתחביר ומכאן ההאשמה בדלדול השפה והתרבות . מכיוון שאנו משתמשים בסלנג כמו תנדור , עאלק וכו..... הערכים  של התרבות והשפה יורדים  וזה יוצר מצב שאנו כותבים משפטים ברמה נמוכה יותר .

אבל כיום הסלנג התפס כרמת לשון לגיטימית ומתוכננת . כלומר זוהי כבר שפה מדוברת – הוא השטף והחשיבות הרבה הניתנת לו . השפה הזו מאופיינת בשימוש תדיר יותר בגוף ראשון ושני כמו אתה יודע , כמו וכאילו המבטאים את השיח בין המוען לנמען .

אחד המאפיינים של שפת הדיבור הוא השימוש בסלנג = בת לשון קלילה ואינטימית שאין בה פסול בנסיבות לא רשמיות . בעבר הסלנג נתפס כנמוך אבל כיום הוא כבר נחשב לשפה היומיומית שלנו בסלולר בwhatapp    בשיחות בהודעות ועוד .

ישנה גם שפה כתובה שהיא ההיפך מהשפה המדוברת  – שפה רשמית יותר , מפורשת יותר ומוקפדת יותר . כלומר שפה שמתמקדת במסר ברור יותר ללא שימוש מיותר בסלנג כזה או אחר .

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4582194,00.html

חבות התקשורת

חבות התקשורת הפרה של תקנון האתיקה על ידי התקשורת ערוץ 2 שידר פיגוע במקביל למשחק כדורגל במרץ 2002 .ובכך הפר את תקנון האתיקה . המסך המפוצל שידור של כמה אירועים על מסך אחד בו בזמן. שידור מפורסם כזה אירע ב-2 במרץ 2002, עת זכיינית ערוץ 2 טלעד שידרה במקביל משחק כדורגל ופיגוע המוני בירושלים. השידור עורר ביקורת קשה והיה ציון דרך בדיון על התנהלות התקשורת בזמן טרור במוצאי שבת ה-2 במרץ 2002 התפוצץ מחבל מתאבד בשכונת בית-ישראל בירושלים. עשרה בני אדם נהרגו וכ-60 נפצעו. באותה שעה שודר בשידור חי בערוץ 2 משחק כדורגל בין מכבי חיפה למכבי קריית-גת. המשחק, ששודר על-ידי הזכיינית טלעד, נחשב למרתק משום שמכבי קריית-גת, האחרונה בטבלה, הובילה 3:0 על הקבוצה החזקה בליגה, מכבי חיפה. עם היוודע דבר הפיגוע חילקה טלעד את המסך לשניים; שני שלישים הוקדשו לתמונות מזירת הפיגוע, ובשליש הנותר שודר המשחק. הפסקול הוקדש לדיווחים על הפיגוע. לאחר כעשר דקות הופסק השידור ממגרש הכדורגל, וסיקור הפיגוע נפרש על פני המסך כולו.  ערוץ 2 הפר את תקנון האתיקה לאחר ששידר פיגוע במקביל למשחק כדורגל . כלומר על פי התקנון צריך להתמקד באירוע אחד מבלי לפרסם או לשדר משהו במקביל שהוא לא חשוב . זו הייתה טעות חמורה ביותר של הערוץ כי הוא אינו היה צריך לחלק את השידורים לשני חלקים אלא לשדר את האירוע הרלוונטי ביותר שזה כמובן הפיגוע שבו נהרגו עשרה בני אדם ו60 אנשים נפצעו . משהו שמצריך מיד פריצה לשידור וגם הציבור אמור לדעת מזה כי אחת המטרות שעליהם מדבר תקנון זה הוא זכות הציבור לדעת על פי החוק כל האמור לעיל נכון ז"א אסור לפרסם משהו הפוגע בפרטיות אדם אלא אם ישנו אינטרס ציבורי בפרסום, ז"א אם ישנה חשיבות שהציבור ידע את הדברים מותר לפרסם גם אם בפרסום יש עבירה על החוק. בחוק מבחינים בין עניין ציבורי לבין עניין לציבור. עניין ציבורי: דברים הרלוונטיים לציבור וחשוב שידע אותם, לדוגמא עניינים הקשורים למנהיגים ודרך פעולתם, חשיפת מחדלים ושחיתויות וכד'. עניין לציבור: דברים שמעניינים את הציבור אבל לא רלוונטיים. בד"כ הציבור רוצה לדעת הכל גם דברים לא חשובים, הציבור רוצה רכילויות, עניינים אישיים ועוד.
http://www.the7eye.org.il/lexicon/47327

גלובליזציה

 1. ערוצים לוקליים – אלו ערוצים שמופקים בישראל ומיועדים לקהל המקומי לדוגמה : הערוץ הראשון , ערוץ 2 , ערוץ 10 . 2. ערוצים מגזריים – ערוצים מקומיים המופקים בישראל ומיועדים למגזריים מסוימים למשל : ערוץ 9 פונה לעולם הרוסי. 3. ערוצים מומרים – ערוצים שאינם מופקים בישראל . לדוגמה : ערוץ ההיסטוריה וערוצים נוספים של ארצות הברית .
 מהי גלובליזציה ? גלובליזציה היא פעולה של יחסי גומלין חברתיים וכלכליים בין מדינות , הפיכת הקשרים המקומיים לעולמיים תוך חציית גבולות מדינות הלאום . חילופי סחורות זה בין לאומי. שהם בעלי שפה כלשהי. הגלובליזציה באה לידי ביטוי בתקשורת הישראלית בmtv ובעוד ערוצים נוספים כל החדשות והערוצים המופקים מישראל ומארה"ב מספר ערוצי הלווין והכבלים גדול כמו hot ו yes . ועוד..... מספר תכניות מקוריות cnn אפשרות לתקשר בטלפון סלולרי אינטרנט , מחשב נייד. הסימנים של הגלובליזציה : 1. מספר ערוצי הלוויין והכבלים גדול ממספר הערוצים המקומיים yes וhot . 2. מספר תכניות שקנויות . 3. ערוצים זרים שמשודרים באופן רציף. 4. אפשרות להתקשר באמצעים כמו : אינטרנט , מחשב נייד . 5. קיום של רשתות מזון בינלאומיות אופנה ועוד. 6. קשרים מסחריים כמו בארה"ב וביפן. 7. אנגלית שפה בינלאומית . לדוגמה : מחשב ועוד.
 מהו כפר גלובלי ? חשיפה לתכנים בינלאומיים הופכת את העולם לדומה וגורמת לצופים להתנהג ולחשוב בצורה דומה. השידורים הגלובליים מטשטשים את הפער הגאוגרפי . הגלובליזציה היא תהליך שבו הופך העולם לכפר גלובאלי . כלל עולמי אחד גדול בו לזרימת המידע והמסחר אין גבולות . התוצאה היא תרבות אחת דפוסי התנהגות וערכים שונים. ישראל חלק ממנו באה לידי ביטוי בתקשורת בישראל הבינלאומית כמו שפות שונות הצופים בישראל צופים בה יש גם את דפוס ההתנהגות הישראלי. תקשורת ההמונים- היא הכינוי לאמצעי התקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד , ההפך מתקשורת בין אישית , הפונה לאדם יחיד . בין היתר נמצאים בקטגוריה זו – עיתונים , רדיו , טלוויזיה , אינטרנט , קולנוע וספרות . לתקשורת המונים קיים תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובתפיסת הציבור הרחב את המציאות . אין בה צורך לדברים צבאיים או לדברים אחרים ולטלוויזיה . אימפרליזם תרבותי תרבות בעלת יכולות כלכליות וטכנולוגיות מנסה להעביר את סגנון החיים שלה לתרבויות החלשות יותר . כתוצאה מכך היא משתלטת על תרבויות אחרות בעידן של אמצעי התקשורת ההמונים אין צורך בכוחות צבאיים כדי לכבוש מדינה אחרת בעזרת תכניות טלוויזיה וקולנוע תרבות אחת כובשת תרבות אחרת . ארה"ב היא הספקית התכנים הגדולה ביותר בעולם תכנים אלו מכילים ערכים אמריקאיים ומערביים לעומת זאת , תרבויות חלשות יותר לא יכולות לייצר כמויות כאלו ותכנים תהליך זה מכונה אמריקניזציה השפעה של התרבות האמריקאית על הקשרים התרבותיים מגוונים מחוץ לארה"ב באמצעות ייבוא מרכיבים ותכנים כמו : מקדולנדס mtv קוקה קולה ועוד . הלוקאלי זה המקומי גלובלי מותאם לקהלים שונים כמו אל גזירה משפיע על הלבוש השפה והתכנים השונים בישראל חוק זה מחייב את הערוצים המקומיים כמו כבלים יס ועוד. תכנים מקומיים קרובים יותר מבחינה תרבותית ועושים שימוש רב בשפה העברית לכן הם ממלאים מטרות כמו גיבוש זהות אישית וקבוצתית ומשפיעים על הזהות הלאומית למרות שאנו צופים בתכנים זרים קל לנו יותר להתחבר לתכנים מקומיים יתרונות וחסרונות חופש המידע יתרון – הצופה שואב מידע מערוצים.
חסרון – מידע כזה או אחר שמועבר מהווה סכנת חיים. חשיפה לתרבויות יתרון – נחשפים לתרבויות אחרות . חסרון – קשה יותר לשמר את הזכות התרבותית . העברת מסרים יתרון -ניתן להעביר מסרים חוצי עולם כמו נשיא ארה"ב . חסרון – התקשורת יכולה לשרת גורמים כמו טרוריסטים שמקבלים הוראות כמו בן לאדן. גלובלי – אנגלית לוקאלי – עברית